א <strong><big>הלכה:</big></strong> שׁוֹר שֶׁהָיָה מִתְכַּוֵּין כול׳. שׁוֹר שֶׁהָיָה מִתְכַּוֵּין לַחֲבֵירוֹ. הָא אִם הָיָה מִתְכַּוֵּין לָאִשָּׁה חַיָיב. וְלֹא שַׁנְיָיא הִיא בֵּין שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּין לְהַכּוֹת אֶת הָאִשָּׁה בֵּין שֶׁנִּתְכַּוֵון לְהַכּוֹת חֲבֵירוֹ. וְלָמָּה תַנִּינָהּ הָכָא. אָמַר אַבָּא בַּר רַב חָנָה. בְּגִין מַתְנֵי הָא דְבַתְרָהּ. אָדָם שֶׁהָיָה מִתְכַּוֵּין לַחֲבֵירוֹ וְהִכָּה אֶת הָאִשָּׁה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ מְשַׁלֵּם דְּמֵי וְולָדוֹת.